החב' המרכזית מאזני שקילה בע"מ נ' פוסטלניק

פסק דין

1.בפניי תביעה שטרית בגין 3 שטרי חוב על סך של 13,671 ש"ח כל אחד בחתימת הנתבע ולטובת התובעת (להלן: "שטרי החוב"). יתרת החוב בתיק ההוצל''פ אשר נפתח לביצוע שטרי החוב עמדה על סך של 83,173.19 ש''ח ליום 25.9.06 (כולל אגרה, שכ''ט עו''ד ראשון ושני).

בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה.

2.אין מחלוקת כי ביום 23.11.00 נערך ונחתם הסכם לפיו התחייבה התובעת להשכיר לנתבע מתקן שקילה (להלן: "ההסכם" ו"מתקן השקילה" בהתאם). בהתאם לסעיף 7 להסכם מסר הנתבע לתובעת 5 שטרי חוב על סך של 13,671 ש"ח כל אחד ושטרי החוב נשוא התביעה הם חלק מאותם שטרות. התובעת הגישה בעבר לביצוע שני שטרי חוב שאינם נשוא התביעה (להלן: "שטרי החוב הנוספים" ו-''ההליך הקודם'' בהתאם) ובהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים בהליך הקודם, ניתן פסק-דין על דרך הפשרה לפיו חוייב הנתבע לשלם לתובעת סך של 7,000 ש"ח (להלן: "פסק הדין").

3.הנתבע טוען לכישלון תמורה מלא בנימוק כי בסעיף 2-3 להסכם נקבע כי מתקן השקילה יימסר לידיו תוך 4 ימים מהמועד בו יודיע לתובעת שהוא ערוך לקליטתו ולצורך כך היה על התובעת למסור לו מפרט להכשרת השטח. מפרט כאמור מעולם לא הועבר על-ידי התובעת לנתבע ובעקבות זאת לא נמסר לידיו מתקן השקילה. לחילופין, הנתבע טוען כי בנסיבות העניין ההסכם לא נכנס לתוקף.

לגישת הנתבע השאלה שעמדה לדיון במסגרת ההליך הקודם לא היתה בעניין תוקפם של שטרי החוב אלא השאלה היתה באם הנתבע עמד בהתחייבויותיו על-פי ההסכם והפיצוי הראוי שעליו לשלם לתובעת ככל שייקבע כי הוא הפר את הוראותיו. שני הצדדים בעלי הדין התייחסו להליך הקודם כאל תביעה לפיצוי בגין הסכם שהופר ובהתאם לכך ניתן פסק הדין. אי-לכך, התובעת קיבלה את הפיצוי בגין הפרת ההסכם והגשת שטרי החוב נשוא התביעה לביצוע לאחר מתן פסק הדין מהווה התנהגות בהעדר תום לב במטרה לקבל פיצוי נוסף בגין אותה הפרה.

4.התובעת מפנה לכך כי התנגדות הנתבע לביצוע שטרי החוב הותנתה בהפקדת סך של 40,000 ש"ח, ללמדך כי הנתבע מעלה הגנה אך בדוחק ולמעשה אין בפיו הגנה הראויה להישמע. טענת הנתבע כאילו התובעת לא מסרה לו מפרט להכנת השטח לקליטת מתקן השקילה לא הועלתה בתצהיר הנתבע התומך בהתנגדותו לביצוע שטרי החוב, אלא בבקשה גופא, ולפיכך אין לראות בה כחלק מהגנתו. לחילופין, הנתבע לא תמך טענתו זו בראיה כלשהי כגון מכתב פנייה לתובעת בבקשה לקבלת המפרט האמור. התובעת מפנה להוראות סעיף 6 להסכם, לפיו התחייב הנתבע לשלם דמי שימוש עבור מתקן השקילה ללא כל קשר לשימוש בו בפועל ומכאן המסקנה, כך לטענת התובעת, כי גם אם מתקן השקילה לא נמסר לנתבע, עדיין עליו לשאת בחוב התביעה. הנתבע לא הודיע על ביטול ההסכם בשל אי-מסירת המפרט הנטען על פי חובתו בהתאם לסעיף 8 לחוק החוזים (תרופות), התשל"א-1980 וגם מטעם זה עליו לשאת בהתחייבויותיו בהתאם להסכם. שטרי החוב נמסרו לתובעת לצורך הבטחת התחייבויות הנתבע בהסכם, ועל כן היא רשאית לעשות בהם שימוש לגביית כל סכום המגיע לה מהנתבע, הכל בהתאם לסעיף 7 א'-ב' להסכם.

התובעת מציינת כי עסקינן בתביעה שטרית ובהתאם לסעיף 29(א) לפקודת השטרות, חזקה כי נעשתה צד לשטרי החוב בעד ערך. ככל שהנתבע טוען אחרת, עליו נטל ההוכחה, נטל שלא הורם במקרה דנן.

5.לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים בתביעה, אני קובע כי התובעת רשאית להמשיך בנקיטת הליכי הוצל"פ נגד הנתבע לגביית סך של 50,000 ₪ ויתרת החוב בתיק ההוצל''פ אשר נפתח לצורך ביצוע שטרי החוב יעמוד על סכום זה

.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות האגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

6.המזכירות תשחרר את הסכום שהופקד על ידי הנתבע כתנאי למתן רשות להתגונן ותעבירו לתיק הוצל''פ מס' 01-07588-061.

ניתן היום, י"ט טבת תש"ע, 05 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.